מאמר אורח מאת עורך דין אורי גנור
השתמשתי בכותרת המאמר במילה "מפתחות", כיוון שלדעתי, כל אחת מהעצות שתקראו להלן, הינה כמו "מפתח", שיוכל לפתוח לכם את החדרים ( או הלבבות ) הנעולים בשלב הזה.
אם אתם בעניין של עשיית הסכם ממון, כדאי שתקראו את ההמלצות הבאות. במילה "אתם", כוונתי לזוגות מכל הסוגים האפשריים: לפני נישואין או לאחריהם, "ידועים בציבור", חילוניים, מסורתיים או דתיים, זוגות עם פערי רכוש, או אולי חסרי רכוש, חד מיניים וכיו"ב.
1. תשאירו את "העבודה" למי שזו מומחיותו.
אתם מתכוונים לעשות הסכם ממון. אינכם בקיאים בנושא. אינכם יודעים כיצד "לגשת" לנושא הרגיש והפוגע- לעתים הזה. יתירה מכך. בהיותכם מעורבים בעניין, הן מההיבט הממוני, והן מההיבט הרגשי, אין לכם את הכלים הנכונים אפילו (ואולי בעיקר) לתחילתו של התהליך. כלומר, לעצם הפנייה לבן או לבת הזוג.
וכבר נאמר: "סוף מעשה במחשבה תחילה".
ההצעה הראשונה שלי, היא, למסור את "המחשבה תחילה", את תכנון המהלך, את אופן הצגתו לבן בת זוגכם, ליידי עורך דין מומחה בעניין. תפנו אליו, בטרם פניתם לבן בת זוגכם. שאבו ממנו, ובעיקר מניסיונו בתחום, את הגישה הנכונה, את הזהירות והרגישות הדרושים, לצורך פתיחת ההליך, המשא ומתן עם בן-בת זוגכם.
2. בחירה נכונה של עורך דין
אל "תפילו" על בן/בת זוגכם עורך דין, שרק אתם בחרתם בו. ודאי לא עורך דין שהוא חבר או קרוב משפחה שלכם. או כזה שיש לכם אתו הכרות מוקדמת. ודאי וודאי, שאל תביאו לבת/בן זוגכם הסכם ממון, שהכנתם חד צדדים, עם עורך דין, וכעת, אתם מבקשים מהצד השני שלכם לחתום עליו.
שוחחו עם כמה עורכי דין, ובחרו עורך דין הסכם ממון שמתאים לכם (מבחינת שכר טרחתו, נעימות ומקצועיות השיחה איתו, אישיותו והשקפת עולמו, כפי שהובררה לכם מהאתר שלו ומהשיחה אתו).
לאחר מכן- אל תקבעו אתו פגישה. מסרו את הטלפון שלו לבן/בת הזוג שלכם, ובקשו ממנו שגם הוא יתרשם מעורך הדין, ויחליט אם הוא מתאים לו.
רק אם שניכם מעוניינים בעורך הדין המסוים הזה- אליו תלכו.
הבחירה תהיה בחירה משותפת.
3. הסכם ממון בין בני זוג – היו פשרנים.
לא "סתם" כתבתי את שמו של המסמך, בהצעה מספר 2. כולכם מדברים על הסכם ממון. זה המונח השגור בפי כולכם, נכון? אבל השם המלא הוא כמו שכתוב בכותרת סעיף זה.
יש ממון, אבל יש גם זוגיות. לא רק ממון, אלא ממון וזוגיות. כלומר, אל תשכחו שאתם אמנם הולכים להסדיר ענייני ממון ורכוש, אבל במשוואה הזו, יש גם את הזוגיות.
תנו לזוגיות הנוצרת מקום. תנו לה משקל, כמאזנת, ולו במעט, פערי רכוש ביניכם. בואו לתהליך, מתוך הכרה, שמי שיהיה/תהיה בת זוגכם, היא אמנם חסרת כל, אבל אתם לא רוצים שהפערים האלו, יישארו כך לתמיד. תבינו, שבת זוגכם, רואה בקשר אתכם, גם אמצעי לביטחון סוציאלי כלשהו, שלא לדבר על אפשרות לצמוח כלכלית/ממונית.
היו נכונים לפשרה (מי שרוצה יוסיף "כואבת". אבל לא, היא לא צריכה לכאוב). כי זה לא רק ממון ("לא הכל כסף"). היו נכונים לשיתוף מסוים. אפילו חלקי. אפילו סמלי. מכוח החברות. האהבה. המשפחתיות. הילדים המשותפים. הסיוע בעתיד או המוטיבציה לסיוע של בן/בת זוגכם להצלחתכם.
מה אתם אומרים?
