• עורך דין ומגשר איל גרנט

מהו ייפוי כח מתמשך?

בטרם נכנס לתוקף תיקון מס' 18 לחוק האפוטרופסות, מינוי אפוטרופוס היה הכלי העיקרי שבחוק למקרה בו אדם בגיר אינו מסוגל לנהל את ענייניו בעצמו.


אז בטרם נבין מהו ייפוי כח מתמשך ומה התועלת שבו, רצוי קודם להבין מהי אפוטרופסות, שייפוי הכח המתמשך הוא למעשה חלופה לה.


אפוטרופוס למעשה ממונה בצו ביהמ"ש לאדם שאינו יכול באופן קבוע או זמני לדאוג לענייניו בעצמו. ישנה גם מעורבות של בא כח היועמ"ש ברווחה. סה"כ, יש כ-7000 מינויים כאלה מדי שנה, כאשר זהות האפוטרופסים הם 85% קרובי משפחה של האדם הנדרש לאפוטרופסות, ו-15% הם תאגידי אפוטרופסות, או אפוטרופסים מקצועיים.


ההיקף של המינוי לאפוטרופסות, הוא לכלל העניינים, לעניינים רכושיים או אישיים בלבד, לעניינים רפואיים בלבד, או לעניין מסויים. ע"פ הצורך.


מינוי אפוטרופוס נמצא בפיקוח של האפוטרופוס הכללי על התנהלותו, ופעולות מהותיות דורשות אישור בימ"ש לפי החוק. הרציונל של מינוי אפוטרופוס אינו רצונו של האדם שמונה לו אפוטרופוס, אלא דאגה פטרנליסטית לטובתו, היות שלא יכול להחליט על ענייניו בעצמו.

תיקון מס' 18 שפורסם ברשומות ביום 11.04.2016 בא לעשות תיקון על רקע גישה שונה, כזאת שרואה את רצונו של האדם וכבודו, על פני טובתו האובייקטיבית כביכול. הרקע לתיקון הוא אמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות משנת 2006 שאושררה בשנת 2012 בישראל, אמנת האג להגנה בינלאומית על מבוגרים, הכניסה ההולכת וגוברת של עקרונות יסוד חוקתיים לפרשנות החקיקה במדינה, דרך פרשנות בית המשפט לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, וכן תיקוני חקיקה דומים בעולם בתחום החלופות לאפוטרופסות.

מה שאיחד את כל החוקים וחוקי היסוד ופרשנותם, התקנות, האמנות, ושינוי הגישה הכללי בכיוון של שילוב ו-inclusion לבעלי מוגבלויות, היה תפיסה חברתית חדשה שדגלה במעבר מתפיסה פטרנליסטית, לאוטונומית כלפי קבוצות האוכלוסייה. דגש על כיבוד רצונו של האדם, על פני טובתו כפי שעלולה להיתפס מהצד. שמיעת האדם עצמו לגבי מה הוא היה רוצה לגבי האופן בו ינוהלו ענייניו. שיתוף בהחלטות ועידוד חיים עצמאיים. "האדם במרכז" ולא המוגבלות.

תיקון 18 הציג שתי חלופות אפשריות לאפוטרופסות:

  • חלופה 1, בה לא אגע הרבה מדי, הינה מינוי "תומך החלטה" לאדם על מנת לאפשר לו לקבל החלטה עם סיוע.

  • חלופה 2, עוסקת תכנון עתידי, מינוי מראש של "מיופה כח" כלומר אדם שהוסמך להחליט מטעמו, וכן מתן הוראות או הנחיות מקדימות לאדם זה כיצד לקבל את אותן ההחלטות עבורו.

כאמור, מדובר בכלי עתידי, במסגרתו "הממנה", מחליט מי ינהל עבורו את ענייניו כשלא יהיה מסוגל לעשות זאת בעצמו, ובאיזה אופן. מדובר בכלי הסכמי, כלומר שלא מערב את בית המשפט, וזה ההבדל הגדול בין ייפוי כח מתמשך לאפוטרופסות, ולכן הוא גם יכול להוות חלופה לאפוטרופסות.

ניתן לעשות גם ייפוי כח שאינו גורף לכלל העניינים האישיים, הרכושיים והרואיים, ניתן גם לערוך ייפוי כח לעניינים רפואיים בלבד בהתאם לטופס ד' שבתקנות. הבחירה הינה לחלוטין בידי הממנה, איזה היקף החלטה הוא מפקיד בידי מיופה הכח. למעשה יש כאן דיני שליחות חוזיים.

נקודות החיים המרכזיות בחיי ייפוי כח מתמשך הן ראשית עריכה וחתימה שלו, שנית הפקדה, שלישית כניסתו לתוקף בהתאם לתנאי שנקבע מראש, רביעית, פקיעה או ביטול שלו.


מה כולל ייפוי הכח המתמשך?

ראשית, את זהותם של מיופי הכח, לרבות חליפיים אם מיופה הכח לא יוכל בעת הצורך למלא את תפקידו, ולרבות אופן ההכרעה במקרה מחלוקת בין מיופי הכח.

שנית, את העניינים שבסמכות מיופה הכח להחליט עליהם: עניינים רכושיים (לרבות ניהול נכסים וחשבונות בנק), עניינים אישיים (לרבות מקום מגורים ותעסוקה), ועניינים רפואיים.

שלישית, תנאי כניסה לתוקף של ייפוי הכח, והפקיעה שלו.

רביעית, מערכת הדיווח עבור כל סוג של פעולה בקשר לייפוי הכח.

כל אחד מאלו, הזהות של מיופי הכח ומנגנוני קבלת ההחלטות, היקף ייפוי הכח, תנאי הכניסה והפקיעה ומערכת הדיווחים ולאיזה גורמים, הם כולם עניינים שצריכים להיות תפורים לפי רצונו ומידותיו של כל ממנה ודורשים לעיתים על חשיבה יצירתית ליצירת מנגנוני פעולה נכונים עבור כל אדם.

7 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

הודעתך נשלחה בהצלחה!